ילדי אסתר לבית שטרן ואלי' לייב אריה שלייפר ילידי ירושלים.


טבלת קישור לבנות ולבנים של מייסדי המשפחה ילידי ירושלים.

 


אברהם ויהודית שלייפר

מאת: מאיר ונילי שלף

 

 אברהם-יצחק בן אסתר (לבית שטרן) ואלי לייב שלייפר נולד בשכונת בית יעקב בירושלים בראש השנה, שנת תרע"א 1911. ילדה אותו שרה המיילדת.
בילדותו למד בבית הספר "תחכמוני" בירושלים. המשיך ללמוד בבית הספר למסחר בירושלים. בצעירותו היה בתנועת הצופים ובבחרותו שרת ב"הגנה".
בשנת 1933 נישא ליהודית לבית ויספיש. באותה תקופה החל עבודתו ב"אגד", היה בין ראשוני מייסדיה של חברת האוטובוסים בירושלים אשר נוסדה כקואופרטיב. עסק בהנהלת חשבונות והיה אחראי על מחלקת החבילות ואספקת כרטיסי נסיעות לנהגים.
בשנת 1934 נולד בנם הבכור מאיר, בשנת 1940 נולדה הבת אריאלה ובשנת 1946 נולדה הבת דפנה.
בתקופת מלחמת העצמאות שרת ב-"משמר העם".

 

אברהם ודב שלייפר בשנת 1929

אותות. סמל הצופים, סמל ההגנה וסמל משמר העם.

אברהם שלייפר בשנת 1923
         
 

המעבר לנתניה. לאחר המצור ושחרור העיר ירושלים היה מצב כלכלי קשה ובעקבותיו החליטה המשפחה לעקור לנתניה, שם המשיך בעבודתו ב"אגד". אברהם קנה חלקת אדמה ובנה בית ברח' שוהם בנתניה, באותם ימים אזור מוקף חולות. בעשרים השנים האחרונות לחייו עבר לגור בבית משותף בשד' ויצמן. בזמנו הפנוי אהב לאסוף בולים ומטבעות והנחיל זאת לילדיו ונכדיו. בגיל מבוגר התנדב לשרת במשמר האזרחי כל עוד אפשרה לו זאת בריאותו.

 

אברהם במשמר האזרחי. 1985.

יהודית לבית ויספיש ואברהם שלייפר. 1933.

יהודית, מאיר ואברהם. 1938.

 

יהודית שלייפר
יהודית בת הענא (הניה) ואברהם-מאיר ויספיש נולדה בשכונת "כנסת ישראל" בירושלים ביום א' ניסן תרע"ד 1914 למשפחה מרובת בנות, תשע במספר. אביה, אברהם מאיר, נפטר בגיל צעיר כשהוא מותיר את האלמנה ותשע בנותיה בחוסר כל. יהודית למדה בירושלים. נפגשה בפעם הראשונה עם בעלה לעתיד אברהם יצחק שלייפר בסיור בהר הצופים. שניהם באו משכונות שונות. טקס נישואיהם נערך בשנת 1933 והיה צנוע מאוד מפאת אותם זמנים. ליהודית ואברהם נולדו שלשה ילדים, מאיר, אריאלה ודפנה. יהודית אשה צנועה, דאגה לבני ביתה, אהבה לבשל והייתה מכניסת אורחים.
יהודית נפטרה ממחלה קשה בי"ז בטבת 1982 בהיותה בת 68. היא נטמנה בבית העלמין בכפר אביחיל בחלקת "חבצלת השרון".
אברהם שלייפר נפטר בשנת 1999 לאחר מחלה קשה ונטמן ליד קברה של רעיתו יהודית לבית ויספיש, בבית העלמין בכפר אביחיל בחלקת "חבצלת השרון".

 

 יהי זכרם ברוך.

י


חיה ושלמה ברזובסקי

 

חיה ושלמה ברזובסקי 1933

 

 מאת: יהודית מיזרוצקי לבית ברזובסקי

 חיה-בלה לבית שלייפר נולדה בירושלים בשנת 1907 להוריה אסתר לבית שטרן ואליהו לייב אריה שלייפר.  
הסבתא אסתר שלייפר, הייתה עקרת בית ובעלה היה צורף זהב. למרות שעבד קשה, הפרנסה לא הייתה מצוייה בשפע. המשפחה גרה בדירה קטנה בשכונת אהל שלמה המכונה אבו בסל, ובילדותה נשלחה לעתים קרובות לישון אצל סבתה שיינה בלומה האמא של אסתר, כשמתחת למיטתה גידלה הסבתה תרנגולות. המצב הכלכלי הקשה בא לידי ביטוי גם ב"סיפור הצמה" אותו חזרה חיה וסיפרה לבני משפחתה: בבי"ס למל, שבו למדה, נערך מבצע להתרמת כסף ולשם כך המורים ריכזו את התלמידות באחד האולמות.

 

 כל נערה, שקראו בשמה, ניגשה אל הבמה ותרמה סכום כסף או תכשיט וכד'. חיה שבידה לא הייתה פרוטה, הגיעה לבית הספר מתוסכלת ונכלמת. כשקראו בשמה, ניגשה אל הבמה והכריזה שהיא תורמת את הצמה שלה. לשמע דברים אלה, אחזה התרגשות בכל הנוכחים אשר הריעו לה ומחאו כפיים. המנהל מר ישעיהו פּרֶס קם ואמר שהוא "קונה" את הצמה. הוא הוציא כסף מכיסו ותרם אותו בשם חיה שלייפר.
כשגדלה, למדה חיה תפירה ועזרה בפרנסת המשפחה.
חיה שלייפר נישאה לשלמה ברזובסקי במוצאי יום שלישי ערב חג סוכות 4.10.1933. הנישואין נערכו בקרית משה, בביתו של שלמה ברח' פיק 4 (שהפך לימים ל-'פנסיון זלינגר'). החתונה נערכה ברוב פאר והדר. לאחר הנישואין עברו הזוג הצעיר להתגורר בשכונת מקור ברוך, שם נולדו הבת הבכורה יהודית ואחותה הצעירה אביבה. כעבור כ-3 שנים עברה המשפחה להתגורר בשכונת קרית משה בדירה שהייתה בבניין שבנה סבא מרדכי ברזובסקי ברח' שושנה 5 . בתקופה זו נולדו הבן אלי והאחות אהובה. בדירה זו התגוררה המשפחה בשותפות עם משפחתו של הדוד משה והדודה מאשה ובנותיהם. נקל להבין שמגורים של שתי משפחות באותה דירה יצרו לא מעט קשיים. בשנת 1947, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העצמאות, עברה המשפחה לגור בבית פרטי קטן, ברחוב שיפרה 3 ליד שכונת גבעת שאול ומול הכפר הערבי דיר יאסין. 

 חיה ברזובסקי אהבה צמחים. במרפסת ביתה ובדירתה טיפחה עציצים שבהם צמחו פרחים  מיוחדים. היא היתה גאה בהם והתרגשה למראה כל עלה חדש שצמח וכל ניצן שנפתח. עם פרוץ מלחמת השחרור, גוייס האב שלמה לצבא והאם חיה דאגה לכל צרכי המשפחה במקלט ומחוצה לו. לעיתים סיכנה חיה את חייה ביציאה מהמקלט כדי להשיג עבור ילדיה  חלב, קרח ועלים מצמח החובזה (חלמית) שמהם הכינה קציצות.
שאיפתה העליונה של חיה בתקופה זו היתה שהילדים יצליחו בלימודים. למרות שידעה רק מעט אנגלית, הייתה מכינה את ילדיה להכתבות באנגלית. היא לא נעדרה מאסיפות ההורים בבית הספר, ואם היה צורך, שכרה מורה פרטי שיעזור לילדים במקצועות שבהם התקשו.  חלק מילדיה היו "תלמידים קבועים" של מורים למתמטיקה.

 

חתונת חיה ושלמה ברזובסקי 1933. הילדה מימין: מאשה בת פייביש שטרן, לידה מרדכי ברזובסקי, שיינה שטרן ואסתר ברזובסקי. המזוקן מאחורי החתן: פייביש שטרן, ליד עמוד החופה השמאלי: משה נגלר. מחזיקי נרות משמאל: הורי הכלה אליהו לייב ואסתר שלייפר.

כאשר הילדים היו חוזרים הביתה מבית הספר, תמיד חיכתה להם ארוחה חמה וטעימה, שבושלה במשך שעות על גבי פתיליית נפט. לחיה, שהייתה תופרת בצעירותה, היו ידי זהב. היא תיקנה את בגדי המשפחה וסרגה לילדים סוודרים. גם נכדיה זכו ללבוש בגדים מפרי ידיה. לעיתים היא סיימה עבודות שבנותיה החלו בהן  אבל  "לא כל כך הסתדרו אתם". חיה ברזובסקי הייתה מכורה לפוליטיקה ולחדשות. האזינה בקביעות לחדשות ברדיו וכעבור שנים צפתה בקנאות בטלביזיה. הייתה מנוייה על עיתון "הבוקר" וכמעט שלא פסחה אפילו על ידיעה חדשותית אחת. לאחר נישואי הבת יהודית, אהב החתן זכריה מיזרוצקי להתווכח אתה בנושאים פוליטיים שונים. אהבתה לאות הכתובה באה לידי ביטוי כבר שנים לפני כן, כאשר הייתה מאושפזת כיולדת בבית חולים. היא הייתה נוהגת לספר לילדיה כיצד כל הרופאים עמדו סביב מיטתה וניתחו את המצב הפוליטי והכלכלי בארץ.

 

האב שלמה ברזובסקי עבד מבוקר עד ערב בנגריה שלו שהיתה ממוקמת  בבתי סעידוף שברחוב יפו. הוא עמד במשך שעות ליד המנסרה והכין דלתות וחלונות לבניינים חדשים. עבודות הנגרות שלו שימשו לבניית בית הכנסת "אהל יצחק" בקרית משה. את הריהוט שבנה לבית הכנסת אפשר לראות כיום. בתקופות שבהן היה המצב הכלכלי בארץ קשה [ומתי לא?. . .] התקשה שלמה לפרנס את בני משפחתו, והאם חיה נחלצה לעזרה. היא השכירה חדרים בדירה, ובכסף רכשה בגדים בתשלומים מסוחר שהיה מגיע לבית בכל יום רביעי. בערבי שבתות ובחגים, כשהאב הלך לבית הכנסת, חיה שנשארה בבית פרסה על השולחן מפה לבנה, ערכה את השולחן לשבת והדליקה נרות. כשחזר האב מבית הכנסת, קידש על היין, ישבה כל המשפחה לסעודת שבת הכוללת גפילטע-פיש (דגים ממולאים) ותבשילים טעימים שרק חיה ידעה להכין. לטעם התבשילים ולריחם הערב, מתגעגעים כל בני המשפחה עד היום.
חיה ברזובסקי נפטרה בליל הסדר של חג הפסח בשנת 1995 כאשר מלאו לה 88 שנים.

משפחת חיה ושלמה ברזובסקי עם ילדיהם: יהודית, אביבה, אלי ואהובה, בחופשה בחוף נתניה.

 

יהי זכרם ברוך.

 

זאב ופנינה שלייפר

 

 
 
 

         
להמשך תאור בני הדור
הרביעי - לחץ כאן
  לתאור בני הדור
השלישי - לחץ כאן
  לתאור בני הדור
השני - לחץ כאן