הנכדים של אסתר ואלי לייב אריה שלייפר ילידי ירושלים. - 1 -


בני משפחת אברהם ויהודית שלייפר ילידי ירושלים.


מאיר ונילי שלף

 

 

מאיר שלף (שלייפר) בן יהודית ואברהם יצחק שלייפר, בכור הנכדים לאסתר ואלי לייב שלייפר. נולד בירושלים ב-3.7.1934, כ' תמוז תרצ"ד. התחנך בגן הילדים של הגננת המפורסמת חסיה סוקניק. למד בבי"ס יסודי "תחכמוני" (היכן שלמדו אביו אברהם והדודים). לאחר מכן המשיך לימודיו בגימנסיה "בגרות" בירושלים. עוד בהיותו נער, בתקופת מלחמת העצמאות, השתתף בהגנה על ירושלים כאשר עזר בהקמת ביצורים וחלוקת מים ומזון בזמן המצור על ירושלים. ביולי 1947 בעיצומה של מלחמת העצמאות, נערך למאיר טקס בר-מצוה בבית הכנסת "בית יהודה" בשכונת בית יעקב. לאחר מכן הוזמנו האורחים לביתם של אחות סבתו, הדודה אלקה ובעלה פנחס צוקרמן בשל היות ביתם מרווח ומתאים לארח את כל בני המשפחה והאורחים שבאו להשתתף בשמחת טקס בר המצוה של מאיר, הבן הבכור. עוד במוצ"ש של השמחה הוכרז עוצר בירושלים...
לאחר מלחמת העצמאות, עקרה משפחת אברהם ויהודית שלייפר וילדיהם לעיר נתניה. מאיר המשיך לימודיו בביה"ס התיכון העירוני ע"ש טשרניחובסקי. לאחר סיום הלימודים בשנת 1953 התגייס לצה"ל ושרת במודיעין של חיל האויר כמפענח צילומי אויר. לאחר השחרור מן הצבא החל עבודתו בבנק הפועלים בנתניה, בד בבד למד לימודי בנקאות. מאיר עבד בתפקידים ניהוליים מגוונים, עד שבתפקידו האחרון ניהל את מחלקת סחר חוץ (השקעות הון-יבוא ויצוא), בסניף המרכזי בנתניה ובסניפים המסונפים לו.

 

מאיר ונילי שלף בשנת 1966

  בסוף שנת 1999 פרש לגמלאות לאחר כ-41 שנים של עבודה והתמדה.  

מאיר ונילי שלף בשנת 2006

 בשנת 1966 נישא לנילי לבית טופורק, אותה הכיר על חוף ימה של העיר נתניה. בשנת 1968 נולד בנם בכורם אסף. בשנת 1971 נולד בנם ישי. ובשנת 1976 נולד בן הזקונים יוחאי (ערב ל"ג בעומר).
במשך שנות עבודתו השקיע מאיר גם בעבודה ציבורית ובהתנדבות למען הקהילה. בשנת 1986 קודש לאח במסדר "בני-ברית" – לשכת שבי ישראל בנתניה. השקיע כאח בפעילויות רבות ומגוונות. בשנת 2003 קודש לנשיא הלשכה של בני ברית – "שבי ישראל" ובחמש השנים האחרונות בהיותו נשיא הלשכה יזם פעילויות רבות למען השכבות החלשות בקהילה וטיפוח הדור הצעיר בעיר. בשנת 2006 הוענקה למאיר תעודת הצטיינות על פעילותו הברוכה כנשיא הלשכה. התעודה הוענקה בועידת בני ברית שנערכה בעיר חיפה, לאחר עמידתה האיתנה והאמיצה בימי מלחמת לבנון ה-II.

 

מאיר שלף נושא לאשה את נילי (לבית פסיה ואנשל טופורק) בשנת 1966

משפחת טופורק מהעיר קאליש ולאחר מכן לאסק (חבל לודז') בפולין, עסקה בבורסקאות ובסחר בעורות ועלתה לארץ-ישראל בשנת 1924 כדי לקחת חלק ביישוב הארץ ובנית המולדת. משפחת טופורק בנתה ביתה בגבעת שאול בירושלים והקימה באזור מוצא למרגלות כפר ליפתא מפעל לעיבוד עורות. המשפחה קיוותה להמשיך לעסוק במה שעסקו בגולה, אולם,במאורעות 1929 בהם הותקף הישוב היהודי ואף בני משפחת טופורק ביניהם, החליטו לעבור לתל אביב, לנסות שם את מזלם. שם החלו את דרכם בצריף מגורים בשכונת מחלול, על שפת ימה של תל-אביב (שם שוכן כיום מלון "הילטון").המשפחה המשיכה להשקיע במפעלי העורות אך לבסוף התייאשו והסבא וחלק מבניו השתלבו בחברת "אגד".

לימים כשנפגשו משפחות שלייפר וטופורק בנתניה הסתבר כי אברהם שלייפר הכיר את בני משפחת טופורק (אביה של נילי ואחיו), כאשר עוד התגוררו בירושלים. אחד מדודיה של נילי היה מדריך של אברהם שלייפר ב"הגנה".בשנת 1930 לאחר שאביה של נילי חלה בקדחת קשה,חזר לאירופה. בדרכו חזרה לישראל עבר דרך העיר לאסק, לראות שוב את

 

תעודת הצטיינות של "בני ברית ישראל" הוענקה למאיר שלף
בשנת 2006

 מחוזות ילדותו, פגש את אימה של נילי, פסיה לבית לבקוביץ ונישא לה. בשנת 1936 נולדה ביתם יהודית - אחותה הבכורה של נילי. לאחר המתנה מורטת עצבים ב- 13.3.38 הצליחו להגיע לחופי חיפה. היה זה ערב פלישת היטלר לפולין וכך הצליחו להימלט מציפורני הנאצים. בשנת 1940 עברה המשפחה לגור בנתניה, בשל ייסוד תעשיית עורות ענפה בעיר ע"י תעשיינים מאטליה. אביה של נילי חזר לעסוק במיומנות שלו- ושל בני משפחתו בעבר.
בשנת 1943 נולדה נילי, בימים של חוסר ביטחון ודאגה לגורל בני המשפחה של אימה של נילי שנותרו בפולין. בשם נילי ראו הוריה את הסמליות לרצון העז לתקומת העם בארצו. "נצח ישראל לא ישקר". לאחר זמן קצר נודע כי כל המשפחה שנותרה בפולין נכחדה בשואה. בשנת 1946 הצליחה המשפחה לבנות בית משלה על חלקת אדמה בנתניה. בחצר נטעו עצים, גן ירק, פרחים ואף לול קטן לצרכי המשפחה.
את לימודיה היסודיים סיימה בבית ספר "בארי" שלפני קום המדינה היה "בית-חינוך" של זרם העובדים ולאחר מכן סיימה את בית הספר התיכון ע"ש "שרת" ולימודי הוראה במכללה למורים בנתניה. לאחר סיום לימודי ההוראה נסעה נילי לבוסטון-ארה"ב, בתוכנית חילופי מורים תחת פיקוח משרד החינוך העברי בבוסטון רבתי, שם לימדה בבי"ס עברי של קהילת "שרון" במסצ'וסטס. לאחר שמילאה תפקידה בהצלחה חזרה לארץ. משנת 1965 לימדה בבי"ס "בארי" בו למדה בילדותה ובו למדו גם שלושת הבנים: אסף, ישי ויוחאי. בד בבד עם הולדת הבנים המשיכה ועבדה במשך 35 שנים.
בביה"ס שימשה לאורך שנים כמחנכת ומורה לגיל הרך והעמידה דורות רבים של תלמידים. תוך כדי עבודה, בשנות שבתון השתלמה בסמינר הקיבוצים ובמכללת לוינסקי בלימודי ספרנות, ספרות לגיל הרך וכיו"ב. לאחר מכן עבדה בבי"ס בתפקידים מגוונים, בין השאר יסדה חדר משאבים לתפארת, בו רוכזו כל משאבי הלמידה לצרכי ביה"ס. לאחר 35 שנות עבודה פרשה לגימלאות אך המשיכה להתנדב בביה"ס: בספריה, בחדר המשאבים ועזרה לתלמידים עולים בלימודי העברית ובקליטה במולדת.

 

אריאלה ושלום אלוש

       
       
 

 


דפנה ויהודה הניק

 

 

 
     
 

בני משפחת זאב ופנינה שלייפר ילידי ירושלים.


אלי ואיה שלייפר

 

       
       
 

עדינה וגד מרקס

 

 

 


נעמי שלייפר

 

 

 


יהודית ודוד אבניר