בני המשפחה מתגייסים להגנת המולדת

 
 


לפני קום המדינה, התגייסו בני במשפחה לשרת באצ"ל, בהגנה ובבריגדה
אחרי קום המדינה שרתו כולם בצבא ההגנה לישראל

 

משה נגלר בן 21 מתגייס לאצ"ל

 

משה נגלר בשנת 1934
משה נגלר מתגייס לאצ"ל 1934

סמל האצ'ל

סמל האצ"ל




 

ייסוד האצ"ל. פרעות תרפ"ט (1929), פרעות הערבים החלו בירושלים. תחילתם בנאומי הסתה בשעת תפילת יום השישי במסגד "אל-אקצה", והמשכם בהתנפלות הערבים המוסתים על עוברי אורח יהודים. הפורעים הערבים פגעו ביהודי העיר העתיקה ומשם עברו אל השכונות היהודיות החדשות. מירושלים התפשטו הפרעות למקומות שונים ברחבי הארץ. הגרוע מכל קרה בחברון, שם עברו הערבים מבית לבית וערכו טבח ביהודים. במשך שבוע של פרעות, נהרגו ברחבי הארץ 133 יהודים ונפצעו 230. פרעות תרפ"ט עוררו תסיסה בשורות ה"הגנה" משום שהארגון לא היה ערוך כראוי ולא הגיב כנדרש על התקפות הדמים הערביות. חילוקי הדעות על רקע זה הביאו בשנת 1931 לפרישתו של אברהם תהומי מפקד ההגנה בירושלים, והקמתו של הארגון הצבאי הלאומי  אצ"ל בראשותו של אברהם תהומי.

 

סמל האצ'ל בירושלים. רק כך


אות האצ"ל



.  

בשנת 1929 סיים משה את ביה"ס תחכמוני ועבר ללמוד בביה"ס התיכון "סנט ג'ורג'". עם סיום הלימודים החל לעבוד עם פנחס צוקרמן בחנות להחלפת כספים בעיר העתיקה, ובמקביל הצטרף בשנת 1934 לאגודת הספורט "מכבי" ירושלים. בתקופה זו התארגנה קבוצה של סטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית ונודעה בכינוי "הסוחבה" - הרעות. חברי הקבוצה היו חברי ההגנה בירושלים שפרשו ממנה בעקבות אברהם תהומי. הם היו בין בוגרי הקורסים הראשונים של האצ"ל ומלאו בו תפקידי מפתח. בין חברי הקבוצה בלטו במיוחד דוד רזיאל, אברהם שטרן, והלל קוק אשר גייסו לאצ"ל את מרבית חניכי תנועת מכבי ירושלים וביניהם גם את משה נגלר. דוד רזיאל, שהיה מפקדו של משה נגלר, מונה בשנת 1937 למפקד האצ"ל והטיל על משה להיות מא"ז (מפקד אזור) ואחראי על כמה סליקים של נשק. פרטים אלה מופיעים בחליפת מכתבים של משה נגלר עם חברו .לספסל הלימודים אריה דרור מקריית חיים בשנת 1981.

בתמונה מימין: מסדר ותיקי האצ"ל ברחבת הכותל לשם קבלת - אות האצ"ל - בחודש אפריל 1979. משמאל: דוד רזיאל – רזי מפקד האצ"ל בירושלים.

חיילים אלמונים מאת: אברהם שטרן - יאיר -
 
המנון האצ"ל והלחי משנת 1932
2 בתים ראשונים

בימים אדומים
של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש

חיילים אלמונים
הננו בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כולנו גויסנו לכל החיים:
משורה משחרר רק המוות


אסתר ושלמה צוקרמן מתגייסים להגנה

 

 ייסוד ועד ההגנה בירושלים  לאחר הצהרת בלפור (2.11.1917) על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, החלו הערבים בהסתה ובהתנגדות פעילה לרעיון הציוני. ההתנגדות לבשה צורה של פרעות ורצח יהודים ובפסח שנת תר"פ (אפריל 1920) נהרגו ונפצעו מאות יהודים בירושלים. בעקבות מאורעות אלה מינה "ועד הצירים" מטעם הסתדרות העובדים, את זאב ז'בוטינסקי לעמוד בראשו של וועד ההגנה בירושלים, כדי להדוף את התקפות הערבים. חברים נוספים בועד זה היו: רחל ינאית בן-צבי, נחמיה רבין ואביעזר ילין. ביוזמתו של ז'בוטינסקי הוחל מיד באימונים בחצרות ביה"ס "למל" ו"אליאנס". עם השנים, גדל הארגון ובשנת 1927 מונה אברהם תהומי למפקד ההגנה בירושלים.


מחלקת ההגנה בסיור
בראש הטור המ"מ
מחזיק בתת מקלע סטן

מאורעות תרצ"ו (אפריל 1936)
מאורעות אלה היו פתיחת דמים קשה לקרב מכריע שערכו הערבים על דמותה של ארץ ישראל. היו אלה פרעות שארכו שלוש שנים והסתיימו בהישג מדיני לערבים עם פרסום "הספר הלבן של מלקולם מקדונלד" (17 למאי 1939). ה"הגנה" בירושלים הייתה כבר מאורגנת ועמדה כולה על המשמר. מאות חברים ובני נוער עזבו את עבודתם, את לימודיהם ועמדו הכן בפרברי השכונות. עשרות סיירים, רצים וקשרים מבני הנוער סבבו ברגל ועל גבי אופנים והעבירו ידיעות על הנעשה בכל חלקי העיר.

סמל ההגנה בירושלים

סמל ה"הגנה" בירושלים


אות ההגנה

אסתר צוקרמן בת 15 מתגייסת ל"הגנה". 
בקיץ שנת 1938, עם סיום לימודיה בגימנסיה העברית, הצטרפה אסתר ליחידת נוער של קשרים-רצים אשר איישו תחנות איתות בירושלים והעבירו ידיעות סודיות לחברי ה"הגנה" ברחבי העיר. אסתר נשלחה לקורס אתתים שבו למדו את יסודות כתב המורס, איתות בדגלים, שימוש בהליוגרף ואיתות בפנסים המפקד והמדריך בקורס היה לא אחר מאשר אהרון שפק (לימים אהרון דגן, בעלה האוהב של אסתר). אהרון שהיה אז מפקד בגדוד הקשר, נשלח מטעם מפקדת ההגנה ששכנה בבניין ג'רוזלם פוסט ברחוב הסולל.

 


אסתר צוקרמן מתגייסת להגנה בשנת 1938

לתמונות מביקור המשפחה בבית
ההגנה בירושלים
בשנת 2004
לחץ כאן
סמל ההגנה


ההגנה בירושלים
 
משמאל: שלמה צוקרמן בשנת 1941 
 
לפני הגיוס להגנה

 פרסום הספר הלבן של מקדונלד. 
בחודש מאי 1939 פרסמה ממשלת בריטניה את "הספר הלבן" להגבלת העלייה, איסור קניית קרקע והקמת ממשלה עצמאית בא"י שבה רוב ערבי. פרסום זה גרם לאלפי יהודים בירושלים לצאת להפגנות, לשרוף את ה"ספר הלבן" ולפתוח במאבק נגד כוונות השלטון הבריטי. מפקדת ה"הגנה" שהתכנסה במרכז מפא"י החליטה מיד להקים חטיבת לוחמים חדשה של "חיל שדה" (חי"ש). בשנת 1940 התנדבו חלק מלוחמי החי"ש לשרת בבריגדה ולכן נוצר מחסור בכוח אדם. מיד החל גיוס חדש של בני נוער כלוחמים בחטיבה
.

שלמה צוקרמן בן ה- 16 מתגייס להגנה

 שלמה היה בן 16 כאשר הצטרף כטירון לשרות ההגנה בחי"ש - חיל שדה - בירושלים. לאחר שלמד שימוש בנשק, שדאות, טופוגרפיה ועוד, נשלח שלמה בשנת 1941, לקורס מפקדי כתות (מכי"ם) של ההגנה שהתקיים בקרית ענבים. קדמה לקורס זה הכנה שנמשכה שבועות אחדים, בקיבוץ רמת רחל. מפקד קורס ההכנה היה (האלוף) יהושפט "פטי" הרכבי (מי שהיה לימים, ראש אגף המודיעין בצה"ל וב-1992 זכה בפרס ישראל). משם עברו למחנה אוהלים בקריית ענבים למשך 3 חודשים לקורס בפיקודו של סרדי כאשר המדריכים היו יחיעם וייץ, (שנפל "בליל הגשרים" ועל שמו קיבוץ יחיעם שבגליל המערבי), מקס גריל, אשר וגר ושראל שכטר. מבין כ-40 החניכים יזכרו לטובה בלפור כספי, יצחק נבון (שהיה נשיא המדינה החמישי), שאול הון, שמואל איזנשטדט ונגה הראובני - מייסדו של האתר נאות קדומים.

שלמה צוקרמן בן ה- 16 מתגייס להגנה


 מחנה קורס מכי"ם בקרית ענבים


סמל משטרת הישובים
סמל הקצינים הבריטים
במשטרת הישובים

משטרת הישובים העבריים     

משטרה זו גובשה לאחר המאורעות בשנת 1936 כמסגרת חוקית להפעלת כוח מגן לישוב היהודי בארץ ישראל תוך שיתוף פעולה עם הבריטים. הסוכנות היהודית פנתה אז לממשלת המנדט הבריטי ולחצה לאפשר שימוש חוקי בנשק כהגנה על יישובים שהיו נתונים לסכנת התקפות מצד הערבים. הבריטים נענו, ומשטרת פלסטינה החלה לספק רשיונות להחזקת נשק. רשיונות אלה ניתנו במסגרת של - שוטרים מוספים - שקיבלו את הכינוי  "נוטרים". בגדוד הירושלמי של משטרת הישובים העבריים היו בשנת 1940 נוטרים בשרות מלא שקיבלו שכר, וכן אזרחים מתנדבים שנקראו "מושבעים" ולא קיבלו שכר אך הותר להם לענוד סרט על זרועם, לשאת נשק ולהשתתף בשמירה. הסדר זה איפשר הגדלת מספרם של נושאי נשק ברשות (נשק ליגלי) ובכך העצים את מספרם של חברי ההגנה שהתאמנו בחשאי בנשק זה.



משה נגלר (מסומן בחץ כתום) במסדר מושבעי המשטרה. משה הצטרף למשטרת היישובים העבריים כ-מושבע - בשנת 1940 וקיבל אישור להחזיק נשק




הגפיר סרג'נט שלמה צוקרמן

שלמה צוקרמן מתגייס למשטרת הישובים 
   
בשנת 1942 היוותה "ההגנה " את כוחו הצבאי העיקרי של הישוב :היהודי בארץ ישראל. בהגנה היו מספר יחידות 
א. הפלמ"ח, יחידה שהתארגנה בשנת 1941 והייתה המוכשרת ביותר ללחימה 
ב. החי"מ -חיל משמר-, יחידה שהורכבה מבני 25 ומעלה, שידעו להפעיל נשק 
ג. החי"ש (חיל שדה), יחידת לוחמים בגילאים 16 עד 25, עם הכשרה צבאית בסיסית 
ד. יחידת משטרת הישובים העבריים שנוסדה מתוך הסכמה בריטית לשתף שוטרים עבריים במאבק לשמירת הסדר
שלמה סיים בשנת 1942 את שירותו הפעיל בחי"ש והתגייס במשרה מלאה ליחידת הנוטרים (הגפירים) של משטרת הישובים בדרגת קורפורל. היחידה שבסיסה היה בקבוץ מעלה החמישה, עסקה באבטחת תחבורה והייתה חלק מ"משמרות נעים" של המשטרה. בנוסף המשיך שלמה להדריך בימי שבת וחג, את חילי החי"ש ואף הצטרף למחלקת התכנון של ההגנה ששכנה בבניין הסוכנות היהודית. שלמה סיים את שירותו במשטרה בשנת 1947 לאחר 4 שנים ו-163 ימים.


בתמונה מימין: סֶמֶל הגפירים שהיה מוצמד לקדמת הכובע האוסטרלי רחב השולים. שלמה – משמאל למטה – עם הגפירים חברי מחלקתו.

סמל כובע של גפיר
קבוצת גפירים במעלה החמישה

Ghaffir
גפיר הוא שם תורכי המופיע בקוראן ומתאר שומר מקומות קדושים לא ברור מדוע האנגלים בחרו שם זה.


         
להמשך תאור התגייסות
בני המשפחה - לחץ כאן
  לתאור בית הספר
תחכמוני בירושלים
  לתאור השכונה
שבה גדלו
         


.
לראש העמוד   שלחו את כתובת האתר

.

אתר תולדות המשפחה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2006 - 2017
Jerusalem - Family Geneology Site Copyright AGN © 2006 - 2017

תחקיר, כתיבה, עריכה, עיצוב: אריה גילאי
 כתובת אתר המשפחה:  www.jerusalem-family.org     כתובת אתר האספנות המשפחתי:  www.gilai.com