שכונות מגורי המשפחה במאה ה - 19

 

 

ç

חורבת ר' יהודה החסיד  1820 - 1865

ç

שכונת בתי מחסה    1865 - 1890

ç

שכונת משכנות שאננים
ושכונת ימין משה  
 1890 - 1899

ç

שכונת בתי אונגרן    1899 - 1921

ç

שכונת בית יעקב   1921 - 1948

ç

שכונת שערי צדק  1922 - 1933

ç

שכונת אוהל שלמה    1933 - 1970

ç

מאכלים וחגים בשכונה    1933 - 1951

ç

שכונת מקור ברוך    1937 - 1942

חורבת ר' יהודה החסיד
דירת מגורים ליד חורבת רבי יהודה החסיד

בתי מחסה ברובע היהודי
רחוב ברובע היהודי בעיר העתיקה

הרובע היהודי בעיר העתיקה:
חורבת רבי יהודה החסיד ושכונת בתי מחסה
השכונה בה התגוררו בני הדור הראשון והשני

 
   

תנאי המחיה בירושלים של סוף המאה ה- 18 תחילת המאה ה- 19 היו קשים. רוב הבתים ברובע היהודי היו רעועים וחלקם היו חורבות של בתים עתיקים. בעיר חיו אז תושבים שרובם היו עניים, חיו ברמה כלכלית נמוכה ביותר, וסבלו ממחסור במי שתייה נקיים ומבעיות רפואיות. דרוש היה דחף אידיאולוגי ואמונה דתית עמוקה כדי להתגבר על הקשיים ולבנות חיי משפחה. מייסדי המשפחה שלנו היו בין אלה שעלו לירושלים ממניעים דתיים. היה זה בסוף המאה ה-18 כאשר ר' משה סופר מפרסבורג (1763-1838) הידוע בכינויו ה"חתם סופר", שהיה מנהיגה של היהדות האורתודוקסית בהונגריה, הטמיע בתלמידיו את אהבת ציון וירושלים ועודד אותם לעלות לארץ ישראל. אלה מתלמידיו שעלו והתיישבו בירושלים לא יצאו ממנה עוד, ועל כן נקראו "שומרי החומות". שם זה דבק בהם עד היום. בעשור הרביעי של המאה ה-19 חיו בירושלים כ-6000 תושבים יהודים אשכנזים וספרדים. האשכנזים היו מחולקים לעדות ולקהילות בהתאם למקום מוצאם (מזרח או מרכז אירופה) או בהתאם לזרם הדתי אליו השתייכו (חסידים או פרושים). הסבתא בינה והסבא אברהם בונים אשר נולדו בירושלים השתייכו לעדה האשכנזית - פרושית ולקהילה ההונגרית אשר רובה התגורר בשטח החצר של חורבת רבי יהודה החסיד. רק בשנות ה-60 של המאה ה-19 כאשר למשפחת בונים היו כבר כמה ילדים הם עברו להתגורר בשכירות זמנית בשכונת "בתי מחסה" שליד החומה הדרומית של העיר. יוזמי בניית השכונה היו אנשי כולל הו"ד (הולנד דויטשלנד) אשר שכנעו את ראשי הפקוא"ם (ארגון הפקידים והאמרכלים באמשטרדם) להשיג עבורם תרומות לקניית המגרש ובניית הבתים. היות והתורמים העיקריים היו מהונגריה זכו בני הקהילה ההונגרית בירושלים לאכלס חלק נכבד מהבתים החדשים. באותה תקופה ייסדו בני הקהילה ההונגרית את "כולל שומרי החומות" (1858) והקימו גם מבני ציבור כדי לאכלס בית כנסת ("נחמת ציון" 1862), תלמוד תורה וישיבה ("אהל משה" על שמו של החתם סופר). מאוחר יותר הקימו גם את בית הכנסת "אהל יצחק" העומד על תלו עד היום מקורות ההכנסה החשובים ביותר של בני המשפחה במחצית המאה ה- 19 היו, ללא ספק, כספי תמיכה ממקורות חוץ. היו אלה כספי "חלוקה" שנאספו ע"י כולל שומרי החומות וחולקו על פי קריטריונים שונים לבני הקהילה ההונגרית בירושלים. לשם כך הקים הכולל את "קופת רבי מאיר בעל הנס" שהיה ארגון צדקה בעל מנגנון לאיסוף כספים בין יהודי הגולה וחלוקתו לבני הקהילה. על פרטי שיטת החלוקה אפשר לקרוא ביומן המשפחה במאמר הבא 

 
במחצית המאה ה- 19, נולדו לבינה ואברהם בונים שלושה ילדים הבן הבכור שרגא, הבת פרידה והבת הצעירה שיינה- בלומה (יפה). בתקופה זו החריף מאוד מצב הדיור ברובע היהודי בעיר, בעיקר בגלל עלייה והגירת יהודים אל הרובע. בשנות ה-60 וה-70 של המאה החלו בני המשפחה וצאצאיהם לעבור לגור בשכונות החדשות שנבנו מחוץ לחומות - "משכנות שאננים" ונחלת שבעה, ומאוחר יותר, בזכות היותם צאצאים ליוצאי הונגריה, עברו להתגורר בשכונת "בתי אונגרן" שליד שכונת מאה שערים  

בתי מחסה בירושלים      

 

שכונת בתי מחסה לעניים
ברובע היהודי
שבעיר העתיקה בירושלים

משמאל: שער הכניסה לשכונה.
מימין: דירות מגורים בבנין המרכזי
בתי מחסה בירושלים

שכונת משכנות שאננים ושכונת ימין משה

השכונה בה התגוררו בני הדור השני והשלישי 

 

שיינה ומשה שטרן התחתנו בעיר העתיקה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה- 19. כעבור כעשר שנים התארגנה קבוצה מבני הקהילה ההונגרית ברובע היהודי אשר בחרה לעזוב את סביבת בית ההורים כדי להתגורר בשכונה החדשה שנבנתה מחוץ לחומות. שכונת "משכנות שאננים" נבנתה ליד בריכת הסולטן ביוזמת השר משה מונטפיורי ומכספי עזבונו של יהודי עשיר מניו אורלינס שבארה"ב בשם יהודה טורא. בשלב ראשון נבנו כ- 24 בתים שבנייתם הושלמה בשנת 1860 והדירות נמסרו מחציתם לספרדים ומחציתם לאשכנזים. בתחילה היה קשה לשכנע את תושבי העיר לעזוב את ביתם שבתוך עיר מוקפת חומה ולהתיישב במקום פתוח לפורצים וגנבים, אולם במרוצת השנים הקשיים נעלמו. לאור הניסיון הטוב שהיה לבני הקהילה בשכונה החדשה, החליט ר' משה שטרן בתחילת שנות ה- 1890 להצטרף אליהם ולהתגורר מחוץ לעיר. במשפחת שטרן היו אז 8 נפשות: בנוסף להורים שיינה ומשה היו הילדים אברהם שרגא (פייביש), חיים דב, אסתר, אלקה, לאה ואיטה. במחצית שנות ה- 90 התחתן הבן הבכור פייביש עם חיה-נעמי ועבר להתגורר בשכונת "ימין משה" הסמוכה (שנקראה שכונת מונטפיורי על שם השר משה מוטפיורי). יודקה ליכטשיין מרמת גן, נכדו של אברהם-פייביש שטרן, מתאר בזיכרונותיו את בית סבו ברחוב נתן בשכונת ימין משה כאילו היה זה - ארמון עלי אדמות. בסוף שנות ה- 90 פרחו חיי המסחר בשכונת משכנות שאננים בעיקר בגלל קרבתה לתחנת הרכבת. אולם, הקהילה האשכנזית בשכונה הייתה קטנה, מסוכסכת ומפוצלת בין חסידים לפרושים כאשר לכל עדה היה בית כנסת ושירותי דת נפרדים. מצב זה גרם אי נעימות ועזיבה הדרגתית של תושבי השכונה. בשנת 1898 נולדה לזוג שטרן התינוקת חיה פריידה אך כעבור מספר חודשים היא נפטרה. אבל וצער רב פקדו את המשפחה ובהחלט ייתכן שאירוע זה הביא את המשפחה להחלטה לעזוב את השכונה ולעבור למקום אחר ולהצטרף אל בני קהילתם במסגרת 'כולל שומרי החומות' אשר בנו שכונה חדשה בשם "בתי אונגרן".

משכנות שאננים
שכונת משכנות שאננים

רחוב נתן בשכונת ימין משה


ישיבת חתם סופר של עדת החסידים
ישיבת חתם סופר של החסידים

ישיבת כתב סופר של עדת הפרושים
ישיבת כתב סופר של הפרושים
תלמוד תורה שומרי החומות
בית הספר תלמוד תורה של אגודת "כולל שומרי החומות"

שכונת בתי אונגרן 
השכונה בה התגוררו בני הדור השני והשלישי

 
   

בשנות ה- 1890 חל גידול ניכר של מספר היהודים בירושלים, ונוצר מחסור חמור בדירות מגורים. המחסור הביא לעליית מחירים וספסרות שהעיבה על חיי התושבים. הרב הראשי ר' שמואל סלנט פנה בקריאה נרגשת אל ראשי ה'כוללים' להצטרף באופן דחוף לבניית שכונות חדשות למגורים. ואכן, "כולל ההונגרים שומרי החומות" שהיה הגדול והעשיר מבין הכוללים בירושלים ובראשו עמד אז הגאון ר' חיים זוננפלד, החל מיד בגיוס נדבנים לרכישת קרקע ובניית שכונה. עיתון המגיד משנת 1898 מציין כי שכונת ההונגרים שנבנתה מול שכונת מאה שערים, כבר כוללת 35 בתים עם מאות דירות. בשכונה שנקראה אז בשם " אונגרישע הייזער" או בתי אונגרן, הדירות היו מיועדות ושמורות אך ורק לבני הקהילה ההונגרית שלא היה ביכולתם לרכוש דירות, וליהודים אחרים לא הייתה כניסה. בנוסף לדירות מגורים נבנו בשכונה מספר בתי כנסת, ישיבת "חתם סופר" של בני העדה החסידית של הכולל וישיבת "כתב סופר" של העדה הפרושית של הכולל, בתי תלמוד תורה, מקווה ובית מרחץ, תנור שכונתי משרדים ועוד. איכות הדירות ומבני הציבור הפכו את שכונת בתי אונגרן לשכונה שרבים ביקשו להתגורר בה.

 

הסיפור הנורא על הבן ברלה
בשנת 1899 עברה משפחת שטרן להתגורר בשכונה אך היה זה למורת רוחו של הבן חיים דב ברל אשר בגיל 21 החליט לעזוב את הבית לצמיתות ובשנת 1901 הוא הפליג לצרפת הרחוקה ונעלם לחלוטין ממשפחתו. 54 שנים מאוחר יותר, בשנת 1955 הגיע לארץ אשה בשם הנריאטה ספוקויני אשר פרסמה מודעה בעיתון ידיעות אחרונות: "מחפשת קרובים או בני משפחה של שיינה שטרן. נא להתקשר לטלפון..(מלון המלך דוד)". את המודעה ראה משה שלף אשר יצר את הקשר בינה לבין כל בני המשפחה. הסתבר לנו שהנריאטה היא ביתו היחידה של חיים דב שהתחתן בצרפת ואחר כך התנדב לגדודי האנרכיסטים, נלחם ונהרג במלחמת האזרחים בספרד. הנריאטה הייתה ביתו היחידה אשר נישאה לברנרד ספוקויני ולהם נולד הבן פול. בשנות השישים ניסו בני המשפחה לשדך לפול את הנערה נעמי שלייפר, היפה בבנות המשפחה. 
בשנת 1901 נולדה לשיינה ומשה שטרן בת הזקונים שרה פריידה (פריידה על שם הבת חיה שנפטרה) ובסוף אותה שנה התחתנה בשכונה הבת הגדולה אסתר עם בחיר ליבה אליהו לייב שלייפר. לאחר מספר שנים התחתנה הבת השנייה אלקה  עם אליהו לייב אריה נגלר ועברה לגור בשכונת בית ישראל
 בשנת 1911 נפטר אבי המשפחה ר' משה שטרן ובבית נותרו האלמנה שיינה והיתומות לאה, איטה ושרה שהייתה כבר בת 10. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, התחתנו האחיות לאה ואיטה, ובתחילת שנות ה- 1920 עברו האלמנה שיינה וביתה הצעירה שרה להתגורר בשכונת בית יעקב ליד מחנה יהודה.

 
     
 

מימין: שכונת בתי אונגרן
בשכונה מאות דירות בנות 2 חדרים מטבח ושרותים. הדירות מנוהלות ע"י ועד האגודה של "כולל שומרי החומות". הדירות מושכרות במחיר נמוך לתלמידי הישיבות והכוללים של האגודה. במשרדי האגודה הנמצאים בקצה השכונה אפשר לראות את יומן המשפחה שלנו המכיל מידע רב ערך על המשפחה במשך 50 שנה (משנת 1898 ועד 1948)

 
     
שכונת בתי אונגרן ליד מאה שערים

         
להמשך תאור שכונות
מגורי המשפחה - לחץ כאן
  לבתי הכנסת
בשכונות אלה
  ליומן המשפחה
1898 - 1948
         


.
לראש העמוד   שלחו את כתובת האתר

.

אתר תולדות המשפחה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2006 - 2017
Jerusalem - Family Geneology Site Copyright AGN © 2006 - 2017

תחקיר, כתיבה, עריכה, עיצוב: אריה גילאי
 כתובת אתר המשפחה:  www.jerusalem-family.org     כתובת אתר האספנות המשפחתי:  www.gilai.com