בתי כנסת שבהם התפללו בני המשפחה

 

 

 מדוע אנו מקדישים פרק שלם לתיאור
בתי כנסת שבהם התפללו בני המשפחה ?

 

ç

בית כנסת אהל יצחק  

מייסדי המשפחה שלנו היו דתיים והשתייכו לבני הקהילה ההונגרית-פרושית אשר הגיעו לירושלים בסוף המאה ה- 18. לקהילה היה מרכז מנהלתי פקידותי אחד אשר נקרא "כולל שומרי החומות" וכן שני מרכזים דתיים חברתיים האחד לעדה החסידית והשני לעדה הפרושית. פקידי הכולל דאגו לאסוף כספי תרומות כדי לבנות בתים ולאפשר קיום יום יומי של בני הקהילה, ואילו הרבנים דאגו לחיי הרוח, הדת, החינוך והחברה באמצעות בתי הכנסת, בתי המדרש ותלמודי התורה.
החיים של מייסדי המשפחה שלנו סבבו בשני מעגלים: מעגל הבית, המשפחה והעבודה, ומעגל בית הכנסת ובית המדרש. בבית הכנסת ביקרו מספר פעמים בכל יום, כאשר בשבתות וחגים שהו בבית הכנסת מרבית שעות היום. זאת הסיבה לחשיבות הגדולה של בתי הכנסת בחיי המשפחה.

ç בית הכנסת חתם סופר  
ç בית כנסת חווהל'ה  
ç בית כנסת בית יהודה  
ç בית כנסת תחכמוני  
ç בית כנסת למל  
ç  בית כנסת ישורון  

בית כנסת "אוהל מרדכי" בבית הספר תחכמוני.
בית הכנסת שבו התפללו בני הדור הרביעי 1925 - 1938

 

 

הרב מרדכי צבי אילן מנהל בית ספר תחכמוני

הרב מרדכי צבי אילן והתלמיד
שלמה צוקרמן

למעלה: מקהלת התלמידים של בית הכנסת "אוהל שם" בביה"ס תחכמוני בשנת 1931.
משמאל החזן הראשי מנחם מנדל טירנובר.

 

לתמונות מביקור המשפחה בבית
הספר תחכמוני בשנת 2004

ייסוד בית הכנסת. בית הספר תחכמוני נוסד בשנת תרס"ט (1909) ביוזמתם של משכילים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית, אולם, הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם יפה בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל תחכמוני מרדכי צ. אילן. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים ובמשך כ- 95 שנה התחנכו בו אלפי תלמידים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שהיו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מצוות. אולם "אהל מרדכי" שימש במשך יותר משבעים שנים את מקהלת הילדים בניצוחו של ד"ר צבי טלמון ואת תזמורת ביה"ס תחכמוני בניצוחו של מר לבנון
בבית הכנסת
שבאולם זה, אשר נוהל ע"י עמותה, התפללו במשך השבוע תלמידי בית הספר וביניהם משה נגלר, אהרון דגן, שלמה צוקרמן ועוד. בשבתות ובחגים התפללו בבית הכנסת משפחות רבות וביניהן: משפ. הרב אברהם שאג ממייסדי "המזרחי" (בנו דוד נפל עם מחלקת הל"ה), משפ. ריבלין, משפ. הקצין פלייסיג, משפ. מרגוליס, החזן מנחם מנדל טירנובר, משפחות צילקר וניצן, משפ. גולדברג (אביו של מבקר המדינה) משפ. הרב מרדכי אילן, משפחותיהם של יצחק נפחא ו מרדכי ספרוני, שהיו הגבאים האחרונים, ועוד רבים רבים.
בית כנסת "אוהל מרדכי", בית ספר תחכמוני

בית כנסת "אוהל מרדכי", בית ספר תחכמוני
ארון הקודש והפרוכת של ריבלין

מימין ומעל: העמוד, הבמה וארון הקודש

לתיאור ההסטוריה של
בית הספר תחכמוני


 

בית כנסת "היכל אבינועם" בביה"ס למל
בית הכנסת שבו התפללו בני הדור הרביעי והחמישי 1956 - 1948

מאמר זה עדיין בשלב גביית עדויות


בית כנסת ישורון


         
להמשך תאור בתי
כנסת של בני המשפחה
  לתמונות מביקור המשפחה
בבית הכנסת בשנת 2004
   
         


.
לראש העמוד   שלחו את כתובת האתר

.

אתר תולדות המשפחה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2006 - 2017
Jerusalem - Family Geneology Site Copyright AGN © 2006 - 2017

תחקיר, כתיבה, עריכה, עיצוב: אריה גילאי
 כתובת אתר המשפחה:  www.jerusalem-family.org     כתובת אתר האספנות המשפחתי:  www.gilai.com